אייבי אנטון / ארמונות של חול |
חצבת בנשמתי.
נמסים עם הגאות
וכלשעצמם - חסרי משמעות.
וכשאני מסתכל בך
מבעד לחלון זכוכית
אני רואה רוח-
רוח רפאים.
ידיי חצובות
בשגרת היום.
ועם שקיעת החמה
אין לנשמתי כבר מנוחה.
גלגלי ראשי מתחילים
להסתובב...
קווי מתאר דמותך
מיתמרים להם מעלה מעלה...
וכשאני יושב וחושב
היכן אני עומד
יום חדש נוחת לו בחטף
ואותו חלק נוסף בלבי נשרף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|