[א] כשאת פוקחת
כשאת פוקחת את שפתייך אני
גומע את קולך
כשהן נעצמות ומחייכות
אני שומע איך
ליבך שר
[ב] חלום
ורדרדות אחרונה על צמרות ההרים מקדם
כמו הד שנמוג
צל השמיים מוטל על העמק
כוכבים ראשונים ניצתים
מעל למצוק על מורדות
הגבעות
אני חולם
הלילה המכוכב ממול מחוויר מול זוהר
כוכבייך
[ג] תמיד היית
תמיד
היית חידה לי
כאן, עכשיו
בשיפולי האמירים את
יחידה
הדומייה הזאת שרק
הבולבולים עוטרים אותה
בצוויציהם
ותכלת מתעוררת מעלינו
וריח אהבתך
[ד] יקיצה
שני פשושים
מנתרים מול הזריחה
מסגול לכתום
מנקרים ומחזרים חליפות
בדממה המצוייצת
[אמירים, 8 - 10 באוגוסט 2004}
|