זהו שוב היום שבו הלכת אבא,
לא חזרת אף להותיר מכתב פרידה.
בגיל ארבע כך הלכת מחיינו,
ואני בתמימותי עוד מחכה...
מקווה עמוק בלב שלא נכון הוא הדבר,
שלא הלכת ויום יבוא בו עוד תשוב.
היית לי הכל עד היום שבו הלכת,
והותרת לב שעד היום כאוב.

קראת לי נסיכה איתי למדת לאהוב,
חובק אותי חזק ומלמדני אהבה.
הלכת והותרת טעם מר בכל קצת טוב,
רק אמא עוד שמרה על שרידי הלהבה.
ואני עודי ילדה עמוק בלב אחרי שנים,
נותרתי שם בגיל בו התפצלו שתי הדרכים.
הלכת בלי שוב אבא והותרת אוהבים,
שומר שם מלמעלה בין כל אותם הכוכבים.

זהו שוב היום שבו הלכת אבא,
וכולם באים לזכור יום הפרידה.
עומדת לי כאן אבא וחושבת עליך,
איך הלכת והותרת לבד אותי, ילדה.
הייתי לך הכל ואז הלכת מעליי,
כבר אין אתה עוד כאן שוב לחבק.
הלכת ונשארתי בודדה עם דמעותיי,
עם אמא אך המקום שלך כאן ריק.

זהו שוב היום שבו הלכת אבא....
מקווה שיום יבוא ו... ביי אבא!!!