שי קפל / אהבת האמת |
שם במצולות אין קול ואין קור
כי את שם תמיד מוכנה לחבק
ואת שם כשאני עומד להתרסק
את הנפש העדינה האצילית
את המבט החודר שיכול להחיות
ובאותה קלות יכול להמית
את השלווה והרגיעה הפנימית
את החושך האיום את מרחיקה
בכל ליטוף בכל נשיקה
והחום שבא מתוכך שורף
כי את נגעת בי עד כאב
ואם אנסה להתנגד להשפעתך
ואם אולי אתרחק מליבך
ארעד בכל גופי כי אדע
שאהבת האמת שלי הלכה ואבדה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|