כמו נחש היא התפתלה בידי, לא מכאבים, לא מסבל אלא מהנאה, הנאה
עצומה שהטיסה אותה לשמיים ואולי אפילו קצת מעליהם. היא התפתלה
כמו נחש ארסי שהארס קצף כבר בפיו, נחש שמתכוון לתקוף, לתקוף
ולא לרחם לרגע.
 הגוף שלה נע גלים גלים, פעם גלים קטנים וככל שעבר הזמן גדלו
עד לצונמי קטן. השיער שלה התפזר, הגומיה נפלה ואיתה גם בגדיה,
גופה נצמד בחוזקה לגופי, פטמותיה הזדקרו כמו בנים קטנים שנגעו
בעדינות בלשוני, פיה נפתח, היא נשמה נשימות קצרות במהירות
אדירה כמו מטוס סילון, שדיה התרוממו וירדו בקצב נשמותיה כשהם
נוגעים בקצה לשוני שוב ושוב. ידי החליקו את שיערה קצות אצבעותי
נגעו בצווארה והמשיכו מטה, נשיקות קטנות ורכות חילקתי בכל חלקי
גופה והיא מתפתלת כמו הנחש הקטן שקיעקעו לה על הכתף יום קודם,
נחש ארסי עם נקודות כתומות ואדומות.
כל חלק מגופה המושלם השתפשף בי עוד ועוד, ידי החליקה מטה על
גופה, עיניה נפקחו לרגע ושוב נסגרו לכמה דקות, היא לא מסוגלת
להשאיר אותן פקוחות. נוזליה נגעו באצבעותי, היא מנסה להתרומם
ולהתישב אך גופה נוחת חזרה אל מיטתה החמה והרכה, אני מתקופף,
נושק לבטנה ומלקק אותה בין שדיה, ציפורניה שורטות את גבי, ידיה
מלטפות את ראשי, היא מנסה לומר משהו אך מגרונה יוצאת מן גניחה
שקטה, היא לא רוצה להעיר את הבית.
 השעה כבר מאוחרת, היא הצליחה להתיישב ולחבק אותי, אצבעותי
נהפכו כבר ל"אצבעות ברווז", ידי החלו לכאוב אבל אני לא מפסיק,
אף לא לרגע. זרמי ההנאה ששותפים את גופה שותפים איתם גם אותי,
נשמותי התקצרו והדופק האיץ, כשהיא מתפתלת, אני רוכן לכיוונה,
היא נשכבת עלי ומשתפשפת בי בחזקה, בטנה הרך והמתוק נוגע בכיפת
הסלע, אני סוגר את עיני, היא עושה זאת חזק ומהר יותר, פי פתוח
לרווחה, אני לא מצליח להוציא הגה מפי חוץ מאשר גניחות קטנות
ושקטות, אצבעותי עדיין נעות בתוך גופה, אני מרגיש שזה מתקרב,
צעקה קטנה וקולנית נפלטת מגרוני, נוזל החיים פורץ מן הסלע
ומכסה את גופה בחלקו.
היא מחייכת אלי ואני מתפתל כמו נחש, מביט עמוק בעיניה ונושק
לה, אני מחבק אותה, היא מפסיקה לנוע ומחבקת אותי גם.
 עכשיו היא שוכבת עלי שלווה כל כך כשלפני כמה רגעים היא
התפתלה בידי כמו נחש, לא מכאבים, לא מסבל אלא מהנאה, הנאה
עצומה שהטיסה אותנו לשמיים ואולי אפילו קצת מעליהם, התפתלנו
כמו נחשים ארסיים שהארס קצף כבר בפיהם, נחשים שמתכוונים לתקוף,
לתקוף ולא לרחם ולרגע.

                                             מוקדש לך
10/8/04  ארז