בשביל המקצבים המנענעים אותנו, ומקציבים לנו את ימינו
בשביל הזמנים שאזלו ואינם עוד
ובשביל השקט שנותר:
בואי נרים כוסית לזכר ימים טובים
בשביל ימי הקיץ החמים, שליוו אותנו, עד שהיו בלתי נסבלים
בשביל השאיפות החטופות בערוב לילה, על הספסלים ובגבעות
ובשביל הנשיקות שהרוו את צמאון שפתינו:
בואי נרים כוסית לזכר ימים טובים
בשביל אותם ההירהורים שהבגירו אותנו, וגרמו לאובדן אותם רגעי
הנעורים היפים
בשביל ההחלטות איתם אנו כה שלמים, אך לא מבינים מה הביאנו
אליהן
ובשביל אותם השתיקות המעיקות שבאו בעקבותיהן:
בואי נרים כוסית לזכר ימים טובים
בואי נרים, כי משקה עוד יש בשפע |
