כאן אני סוגרת תקופה ארוכה.
כאן אני צועקת וזורקת את כל הכעס והעצב שבי.
כאן אני לא הילדה החייכנית, השמחה והמצחיקה, שלובשת מסכות. כבר
לא השחקנית הכל כך טובה...
אני כאן הילדה התמימה, שעברה תקופה ארוכה של סיוט בלתי נפסק.
כאן אני והנפש, שהפכת אותה לעצובה.
כאן אני קמה ומתמודדת סוף-סוף איתך!
פגעת, שברת, גמרת, הרסת, רצחת בידיים שלך את הילדה של אז...
אני יודעת שהילדה הזאת עדיין נמצאת בי, בתוכי. היא לא תתחבא שם
עוד הרבה. היא תצא, בלי הפחד המרחף מעלה, היא תצא חזקה ומחושלת
יותר...
כאן ועכשיו אני מתחילה תקופה חדשה, והפעם - בלעדיך!
תקופה של שמחה, אושר, ללא ים של דמעות...
פשוט בלעדיך.