החיפוש אחר תחושת הביטחון לוקח אותי למקומות הכי תלושים בעולם,
להרגשות הכי קיצוניות וחסרות אחיזה במציאות.
כשהגבול בין השפיות לאי-שפיות כבר בלתי נראה, ופתאום מבינה
שאחד הדברים הכי נוראיים בעולם זה להשתגע.
לצאת מן הדעת.
להשתגע זה לצאת מן הדעת... אבל...
לא ממש, אתה עדיין יודע, פשוט העולם והמציאות הופכים למשהו
סובייקטיבי לגמרי, אתה תלוש ומתנדנד.
החיפוש אחר האומץ לוקח אותי למקומות הכי מפחידים בעולם, מותח
את הפחד עד קצה גבול החרדה, ועוד צעד אחד הלאה.
גם בראשון וגם בשני אני מגיעה לאותו מקום, בסופו של דבר.
למקום שממנו יוצאת האהבה.
המקום הזה בתוכי שמייצר אותה, גם כשאין לה מושא.
עד שאני כבר לא יודעת מה לעשות איתה, ואיתי.
ומרגישה תלושה ומתנדנדת...
חרדה...
ואוהבת.