|
וידי כבולות
כשבפי נשימת הצחוק
מהדד לו זיכרון נמוג
שלשלאות מתוך באר מעיינות ההרס
משתרכות
פסיעות בספקות
בשביליי אנחות חצויות
צעדים קטנים מסופקים
צעדים גדולים מאתגרים
הפרורים מסמנים את הדרך
מחזירים אור אל תוך השחור
אגלי זעה קרה
על עורי החשוף
במרוץ |
|
|
כן, אם הוא יגיד
לי אז אני אקפוץ
מהגג!
רני, בן ארבע
וחצי, בעל משיכה
עזה ונואשת
ליוסי, חבר
מהגן, מול אמא
שושנה ההמומה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.