"הצילו! אבא שלי הולך למות" צרח בקול.
"מצטער, ככה זה בעולם" עניתי.
"בבקשה! בבקשה..." התחנן, "אתה לא יכול לעשות משהו?"
"ואם כן, זה יעזור!?" שאלתי.
"הצילו!" הצטעק כשראה שאין אני נענה לתחינותיו "בבקשה!
מישהו?".
אך הכל המשיכו לשתות את הקפה שלהם ולבחוש את הסוכר.
משראה שהכל ימשיך ללא הועיל רכן לעבר אביו אחז בראשו והתייפח.
הוא הרים מבטו לעברי, עיניו יוקדות שנאה ופיו ניגר מילות
זועמה.
"בבקשה" אמר באיפוק שהיה מעבר לו, "בבקשה" חזר ואמר "אבא שלי
הולך למות!".

הקפה היה טוב.