המחשבות שוב חוזרות
מבלי לדפוק בדלת
האור צורב אותי
ולמה אני לא נרדמת?!
התמונה של הילד עולה אל מול העיניים
רוצה רק להיות איתו, לתתו לו סיגריה, שתיים.
הם אמרו לו - הסטירה תגיע,
ותשאיר איתה סימן גדול,
ובינתיים יום - כל יום מחדש מפתיע
והילד, את עצמו לא יכול לגאול.
כשהדשא לא גודל,
הופכים את האדמה.
הילד כבר שנים סובל,
וכלום לא השתנה.
"הוא בא מבית טוב, זאת החברה שהרסה אותו"
לילד יש פוטנציאל אבל,
מה יהיה הסוף איתו?
הוא משחק מחבואים, שקרים ומזימות.
ילד, תתעורר! אין זמן להזיות!
הפכת לעצמך את השעון יותר מדי פעמים,
אל תגמור את החיים שלך, הם עכשיו רק מתחילים.
הילד חי את האמת, מסתכל עלינו חיים בסרט.
הכל פה התעוות, פוחדים מהמציאות כי היא כל כך מכוערת.
הילד הלך לאיבוד בשביל האבנים הצהובות,
מחכה שמישהו רק יגיד לו לאן הוא צריך לפנות.
הילד לא מוצא חצים, הוא רוצה לחזור
השביל עמוס אבל אין מי שיעזור
אין מי שיגיד לו - מה יהיה הסוף איתו,
אין מי שיגיד לי - מה יהיה הסוף שלו... |