סטיב רייב / אותה |
פסח על ביתי, על מיטתי
ובלי להזהיר אותי על בואה
הוא עזב, נטש אהבה בחלומי.
לא האור החמים
ולא הציפורים הנעימות
הספיקו לנחם
את מה שעיני רואות
ואוזני שומעות -
את לבי שהחסיר פעימה
כשהיא, היחידה
על סף ביתי
רוקדים לכבוד הכוכבים
שהאירו אותה לי.
אותה הלילה,
אותה אזכור לעולמים,
אני על מצבתי בוכה בכי ייסורים
שעל כרי הם חרוטים
מלא בצבע ארגמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|