אההה...
כמה כיף שאפשר לקחת דף ועט, ופשוט לכתוב...
קריאה נעימה.

מרגישה לבד.
יושבת לי על הכסא, ריצפה, מיטה ובוהה באויר
בראש רצות להן המחשבות, אך כל אשר אני רואה הוא רק לובן הקיר.
האם יש לי חבר אמיתי או שמע העזרה נובעת מרחמים?
אני אף פעם לא זוכרת את אלה שזוכרים...

מרגישה ריקנות.
מסתכלת במראה ומסרקת את שערי
מוסיפה שכבה על שכבה של מסכות לרוחי.
יוצאת החוצה ומסתכלת לצדדים
הם עוזרים אבל לא, אלה שבוהים...

מרגישה מזוייפת.
מספרת בדיחה, עושה פרצוף או מוציאה אנחה
נראה כי רק לי אין עוד מנוחה.
לא שוטפת פנים, אבל תמיד מתחדשת
אין כמוה, ההרגשה המשוטפת...

אבל אני...

אני מרגישה לבד.