איך דרקון ענק בוכה בי
שפורש כנף ונע לתוך כתום
סירה על חוף לא זזה
עמוק, עמוק
אין לב ואין מקום
והים רחוק מכדי לברוח
וחלום אי-שם צורח
אלוהים פוחד בטוח
ברק בשמים משתולל
שום דבר כבר לא פתוח
רעמים מתנגנים עם גשם מלוח

שמש פוצצת רסיסים מתעופפים
חושך מתחיל לרדת קולות של זאבים
דם זורם במורד רחוב
ברקע בכי של תינוק
"האם מחר יהיה טוב?"
את זה רק נותר לצעוק

אל תוך דממה בוכה
כי אלוהים מת
מה שכבר נותר
רואים את
המלאכים שבוכים על קברו דמוי ענן
מיליוני בוכים, אך לבדו צוחק לו השטן
רסיסי אש עפים מפיו ושורפים אותי
ודומיה
צליל דמעה נשברת
רואה אני שם את קברי