היא לא איתי, קצת קשה לתאר
ידה הרכה, חיוכה ומשפט מפגר
בעצם חמוד - פיגור זה נחמד
כשהוא בא מההיא אך אני כאן לבד

אולי כן ואולי לא הספק מקנן
גופה לא ירשה לי עליו לנגן
לא ליטוף על אגן, לא תיפוף על ישבן
רק אולי בחלום בבועה בענן

מנסה להמשיך לפעמים בלי רצון
תחושת הקלה מהולה שיגעון
משתוקק לגופה, לעורה, שערה
אך עצמי מתחזק ואומר אין ברירה

מביטה מהאופק אישונה מתרחב
זאת אחרת, לא היא, כך אומר לי הלב
הספק נעלם, געגוע כבר תם
זאת שלי האחרת עד סוף העולם

להיא שלא כאן.
ולאחרת ששם ותבוא מסוף העולם.