ענת מאייר / אפלה |
לא יודעת מה קרה
אתה לא אומר מאום
לא מבין מה השתנה
ופני כבר לא כליל אמש
מבטי הקפוא אותם עוטף
וכששנינו ניצבים חרש
הכאב את החדר אופף
ואתה מנסה להושיט יד
ואני איני מגיבה
מנסה להבין כיצד
נותרנו שנינו באפלה
והשקט לא יכול לומר
והכאב לא מסוגל לרפא
את אותו טעם מר
שאוחז ואינו מרפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|