|
סדקים קטנים של אמת
בפינות חדרים
בגומות של מבוכה
אני מציירת בדמותך -
דמותו של אחר.
ויכולת להיות גם מישהו אחר
במבטך ניבטים סודות
וכמו גזעו של עץ עתיק
גם הם שכבה על שכבה
קליפה על קליפה
אתה הינך -
לעולם לא אחר.
זרועות פרושות
כענפים הצמאים לאור שמש
גם אני
עוצמת עיניים ומתמכרת לחום |
|
|
היא הולכת
בינות לעננים
עם מוח-קרקס
מתרוצץ כה וכה
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב בנאגלית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.