|
אמרתי: אני מעריך אותך.
מאוד.
אמרתי: אני רוחש לך כבוד.
המון.
אמרתי: אני חש אליך חיבה.
רבה.
לא אמרתי: אני אוהב אותך.
רק אותך.
אמרתי: אנחנו חייבים לצאת.
יחד.
אמרתי: אנחנו חייבים לבלות.
זה עם זו.
אמרתי: אנחנו יכולים ליהנות.
מבילוי משותף.
לא אמרתי: בגלל סיבה אחת.
כי אני אוהב אותך.
רק אותך.
אמרת: אני לא יכולה יותר כך.
להמשיך.
אמרת: כל מה שאתה נוגע בו אתה.
מחריב.
אמרת: אני אוהבת אותך.
נורא.
אמרת: תגיד כבר משהו, אתה כזה.
רע.
אמרתי: אולי כדאי לשנינו.
שניפרד.
אמרתי: אחרת, גם את מה שעוד נותר ביננו.
נאבד.
אמרתי: יותר מזה אני לא.
יכול...
את בכית.
אני הלכתי.
וזה היה הכל. |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.