שכבות על שכבות
מכסות שם מראות
מכסות מציאות
צובעות את הקרירות.
ראו! צמח שם פרח!
בין כל קטבי הקרח
מנסה להשתלב
על פני כאב.
היעדר שמש חמה
ותחתיו אין אדמה
אחר מינו הוא תר
אך אבוי, הכל שם קר.
שאין לו מהות או משמעות
הוא חושב, זה הפרח.
הוא מצטער, ברגע של קהות,
שלא נולד קרח.
(נכתב בשנת 2001) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.