יעל נווה / עת שלחה ידה |
שנחצו תחת עוב
שכונן גם בעיניה
החלוקות, הסוערות.
עוד ברק אחד,
ולא יהיה עוד.
ובמשלח ידה
לתגשש אחר צפונות ליבה
והילתה -
בעלטה
כאור בוהק, שחזק מלהביט.
עת שלחה ידה
אל שחתרה לגעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|