|
החמה שלחה קרניה
שנחצו תחת עוב
שכונן גם בעיניה
החלוקות, הסוערות.
עוד ברק אחד,
ולא יהיה עוד.
ובמשלח ידה
לתגשש אחר צפונות ליבה
והילתה -
בעלטה
כאור בוהק, שחזק מלהביט.
עת שלחה ידה
אל שחתרה לגעת. |
|
|
פעם התעלסתי עם
הרמיונה המפתה,
ולמתניה,
אפרודיטה מפפוס,
היתה חגורה
צבעונית, מרוקמת
בכתובת זהב:
"אהב אותי,
ואל תעלב אם אני
שוכבת עם זר."
אסקלפיאדס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.