|
עלה מתנופף לו ברוח
כשועט בין הצללים
כפרפר שבוי בצלם
שמעופו הפך קטלים.
עיתים הוא עוד כורע
לנוכח אלומות
לנוכח עלומים
שנגדעו צרורות-צרורות.
אך לרבות, הוא מתנופף
בריק עכור שאין לו קץ
כבורר בין השקפים
ובין תוגה קהה, שעדי-עד שם תרחף.
נכתב לאחר הביקור במחנה ההשמדה אושוויץ, 5.3.04. |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.