איילת סיימה לעבוד להיום, התחילה ללכת הביתה, קצת עצובה, היא
תמיד שנאה לעבוד בגלל זה היא משחקת בלוטו, חולמת לזכות
במיליונים. איילת הייתה אישה רגילה, אולי רגילה מדי, מכונית
אין לה, מעולם לא הצליחה להוציא רישיון, גם אם הייתה מוציאה
חסר לה כסף למכונית.
לאיילת יש ילדה, מנשואים קודמים, הבעל בגד בה, עוד מעט הילדה
חוגגת 24, מזמן כבר לא גרה בבית, בגלל זה לפעמיים איילת
בודדה.
מאז שאיילת קטנה יש לה תחביב, היא אוספת תמרורים, תמיד הייתה
יוצאת החוצה ומחפשת תמרורים זרוקים ליד הכביש, במהרה הייתה כבר
מורידה תמרורים שעדיין היו בשימוש, וסימנו לנהגים מה לעשות
בכביש, כל הזמן העירייה שמה תמרורים מחדש, לפעמיים איילת לקחה
גם אותם, לא פלא שיש לה 5 שלטי עצור. עד מהרה הבית החדש שלה,
שכלל סך הכל שני חדרים, גם הוא היה מלא בתמרורים.
כבר כמה פעמים היא ניסתה להיגמל מזה, אפילו זרקה כמה פעמים את
כל התמרורים שאספה, אבל מהר מאוד השיגה אותם מחדש, בשבילה זאת
לא הייתה בעיה.
היום לאיילת יש אורחים, היא הסתירה את התמרורים, היא לא רצתה
שידעו, הרי בסוף כל אובססיה הופכת לשיגעון, היא לא רצתה שיחשבו
שהשתגעה, הרי מחשבה כזאת עליה בכלל לא מוסיפה לתדמית שלה.
היום לאיילת יש חופש, הבוס לא זקוק לה, היא סתם מזכירה. היא
החליטה לצאת לטייל, חשבה לנסוע קצת למדבר, בדרך לשם ראתה תמרור
חדש, תמרור שעדיין אין לה, ומעולם לא היה, תמרור "זהירות
גמלים" חדש ויפה, היא חשבה שהוא יראה די טוב בסלון שלה, בין
תמרור האין כניסה לתמרור הזהירות פניה חדה. אבל היא נוסעת
באוטובוס, וליד התמרור אין תחנה, אז היא נסעה, ולצערה את
התמרור היא כבר מזמן עברה.
יום למחרת היא לקחה יום חופש, מילא בעבודה אין לה מה לעשות,
לקחה מונית ונסעה, שוב למדבר, ביקשה מהמונית לעצור במרחק קצר
מהתמרור, שהנהג לא יראה מה היא עושה.
היא פירקה את התמרור תוך חצי שעה, זמן קצר לדעתה, שמה את
התמרור בתוך שקית והלכה לכיוון המונית.
בבית היא תלתה אותו בסלון בין תמרור האין כניסה לזהירות פניה
חדרה, הוא באמת נראה שם טוב.
מחר היא כבר הולכת לעבודה למרות שלא זוקקים לה שם, היא סתם
מזכירה, אבל עדיין היא זקוקה לפרנסה.
בדרך חזרה מהעבודה היא מצאה קיצור דרך הביתה, עברה דרכו, וראתה
שם כיכר, שלידה עמד תמרור עצור, היא לא הבינה למה הוא שם, הרי
זאת כיכר, היא חשבה שהוא לא נחוץ שם, רצתה לקחת אותו.
היא התחילה ללכת מהר יותר הביתה, לקחה את הכלים הנחוצים לפירוק
התמרור, וחזרה לכיכר, כבר היה מאוחר, חשוך, לא היו מכוניות,
ולא היו אנשים, מהר מאוד היא פירקה את התמרור, ב20 דקות, זה
שיא שלה.
גם אותו היא תלתה בסלון בין שאר תמרורי העצור.
למחרת אחרי העובדה היא שוב הלכה דרך הכיכר, הייתה תאונה, היא
לא הבינה למה, אבל זה היה בגלל תמרור העצור, שתי מכוניות
התנגשו זו בזו, תאונה מאוד קשה, ככה אמרה המשטרה,
במכונית אחת יש פצועים קשה, במכונית השנייה הרוגים, הבת שלה
הייתה במכונית השנייה, היא נהרגה, בגלל איילת.
איילת הרגישה רע, היא זרקה את כל התמרורים.
כבר שלוש שנים היא לא הורידה תמרור, היא אפילו התחתנה, נולד לה
בן, היא כבר לא בודדה.