[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר צוק
/
השיבר השבור מכה שנית

אני נופלת לתוך בור שבתחתיתו צבע שחור מעורבב עם חום-קקי-כלב
(הצבע חום-קקי-כלב). ואז אני נוחתת ומגלה ששוב סתם נרדמתי בפעם
המי יודע כמה באמצע היום, לשנייה ולא ליותר כי אין לי למה
לישון כל-כך הרבה זמן ביום (פעם אחת, תודה, זה מספיק...).
תשמעו, זה קשה לכתוב מונולוג... "מה יחשבו אנשים אחרים?"
ו-"האם הם מבינים את הרעיון האמיתי שעומד מאחורי הדברים?".

אנשים לא קוראים מספיק בין השורות וזה חבל... בין השורות
שומעים (בראש...) את הדבר הכי יפה שקיים (חוץ ממוזיקה...)
שקט... כן, כן תתפלאו. שקט זה דבר יפה.
הדבר שאני הכי אוהבת לעשות (הם בעצם דברים...) הוא (הם) לשחות,
ולטפס על קירות (בקיר טיפוס מיוחד...), "ולמה?" אתם בוודאי
שואלים... כי אז המוח שלי רק מתרכז בנשימות, בתנועות ובמרחק
(שחייה), או באיך להגיע לאחיזה הבאה (טיפוס) והכי אני אוהבת
שאתה כל-כך מרוכז, אז אין כלום! המוח שלי ריק! יש שקט כזה,
מרגיע כל-כך... זה כאילו אני ישנה... הגוף כל-כך שלו ורגוע,
המחשבות מתנקות... אוף, כמה שאני לא יכולה לחכות...

לפעמים אני מרגישה כמו שיבר שבור (דה דה דם!!!) במערכת שקוראים
לה "חיים". זה מצחיק.
אני מרגישה כל-כך קטנה בחיים שלי עצמם... לא של אחרים, אלא
בחיים שלי! החיים שלי שבם אני מרכז הסיפור, העלילה, אני
ההתחלה, האמצע והסוף, אני הדמות הראשית, זו ששומעים לה את
המחשבות. אני מרגישה שאני נדחפת הצידה... ואולי ככה כולנו
מרגישים בעצם. בעולם של מילים, צבעים וריחות, שבו אפשר לכתוב,
לשיר, לנגן ולמות... כולנו בעצם משתתפים באותו סיפור שנקרא
"החיים". כל אחד מאיתנו מהווה פסוק קטן בפרק שנמשך שנה...
אנחנו כמו התנ"ך, עוד ספר ועוד אחד...
בעצם התנ"ך הוא אנחנו... סיפור על אנשים עם גיבור אחד מרכזי:
אלוהים. בחיים הפרטיים כל אחד מהווה את האלוהים הפרטי שלו
עצמו, אבל בסיפור הכולל אין אלוהים!
כי אם היה אלוהים לא הייתה שואה וביבי לא היה נותן קיצוצים...
כי אנחנו חיים במדינת "אין אלוהים", כל אחד חושב שהוא יודע
הכל, לא שואל, רק מתווכח ואוהב לאכול...

בתור אלוהים פרטי וקטן הרשו לי לומר רק דבר אחד:

אל תקחו את העניינים לידיים...
"עם אחד בלב אחד", אנו סוגדים רק לעצמנו במקום אחד לשני...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא כשר
לפסח




השניצל


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/10/04 11:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר צוק

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה