|
לוקח מכחול
וידיי רועדות.
ציור של המון
משאלות אבודות.
תקווה אחרונה
ומבט לאחור.
דבר לא נשאר
ועבר בשחור.
שוב רץ אל האור,
אך הוא לא מתקרב.
אדם צבעוני
שאותי מתעב,
הולך ונכנס,
לדלתות הסתרים.
צללים ורוחות
בשבילי חברים.
אני שוב הלכתי
וכבר לא חוזר.
כל צעד רק האופל
סביבי מתפזר.
אוסף את חיי,
לנקודת התחלה
ושוב מפזרני
אדון אפלה.
שחרר נשמתי,
והרשה לי למות!
ידיי נכבלו
בקשרי העבדות.
ליצן השטן
לעולם אשאר.
הים שנפלתי אליו
רק סוער.
הצחוק של ההרס,
הכל להבות
ומר גורלי
מקבצן נדבות. |
|
|
ישראל כהן איתן
טייב ואבי נימני
נכנסים לשער
חמש, פתאום ארי
שמאי מגיע עם
פוסטר של מנחם
שיזף, אלי
ישראלי מדלג מעל
לג'ימי טורק
שאוכל פיצוחים
גנובים משיסל,
אלי מוהר כותב
על זה טור
בעיתון ואבי
רצון מפרגן, אני
שואל אתכם, אדום
עולה?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.