החלטתי לכתוב לך... אולי בגלל שאני פשוט לא מסוגלת לדבר איתך
יותר.
החלטתי לכתוב לך... דברים שאני לא מעיזה להגיד פנים מול פנים.
על הפחד, הפחד שמשתק אותי.
הפחד להישאר לבד, הפחד שאולי זה יקרה שוב.
אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון, שום דבר לא מספיק.
"מסתבר שאנ'לא חוזר, לא נדמה לי".
כל כך אוהבת אותך, מפחדת ממך.
לא מכירה אותך יותר, רגשות, מחשבות.
אני יותר מדי חושבת בזמן האחרון.
פראנואידית. לא מסוגלת לבטוח בך שוב.
אני לא יודעת למה אני איתו...
"אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן - להיות לבד...
אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה?"
חייבת להמשיך הלאה, חייבת. לשכוח, חייבת.
עדיין פגועה בהסוואה של אופטימית, כן, זאת אני...
מתגעגעת, רוצה שתפגעי בי שוב, מזוכיסטית.
שונאת אותך.