ביום בהיר אותנו עזבת,
אפילו שלום לא אמרת,
כששמעתי שאלוקים קטף אותך,
רציתי למות ולהיות רק איתך.
מסתכלת בתמונות שלך,
עדיין לא מאמינה איך הוא אותך לקח.
מוכנה לוותר על הכול בשבילך,
רק כדי להיות לצידך.
לא מבקשת הרבה מאלוקים,
רק שיחזירך לחיים.
כשחושבת עלייך הדמעות שוב זולגות,
אני נזכרת שוב בענייך היפות.
מחכה כול יום שתחזרי,
למרות שזה בלתי אפשרי.
רוצה לדבר איתך עוד רגע אחד,
ולומר: "לנצח אותך לא אשכח".
הדמעות מבקשות שתישארי בחיים
והנשמה מתקשה להבין
איך הוא לוקח רק את הטובים
ועכשיו שאת לא פה אין לי אף אחד
שיבין אותי רק במבט אחד.
נכתב ע"י רחל דוידוב לזכר בת-דודתה
אסנת אברמוב שנרצחה בפיגוע
בכרכור 21.10.2002
לתגובות אפשר גם לאי.סי.קיו 228382539
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.