|
על משכבי
ממתין לי איש
הוא תמיד שוהה שם
רגוע קריר
מתכת כסופה ומסך דק
כבודים ומבריקים
אפילו בימים
סרוחים מחרדל
אני
חולץ את נעלי
ראשי מבקע את גולגולתו
צלעותיו לוחצות את עור חזי מבחוץ
שרולים וכפפות
הם זרועותיו והאצבעות לידים
שלי
מתאזרח בפסל הזכוכית מלא הג'ל הקר
והצלול
מצטרף אל הסרטת המציאות איתו
שולט יותר בעולם |
|
|
כל השמועות האלו
על רומנים ביני
לבין חרגול או
החבר של שלי הן
זדוניות. הם גם
לא כל כך
נכונות. זה לא
היה רומן, זה
היה קטע. די
נגמר.
מיכלי מתוודה
בגרפיטי בשירותי
במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.