|
על משכבי
ממתין לי איש
הוא תמיד שוהה שם
רגוע קריר
מתכת כסופה ומסך דק
כבודים ומבריקים
אפילו בימים
סרוחים מחרדל
אני
חולץ את נעלי
ראשי מבקע את גולגולתו
צלעותיו לוחצות את עור חזי מבחוץ
שרולים וכפפות
הם זרועותיו והאצבעות לידים
שלי
מתאזרח בפסל הזכוכית מלא הג'ל הקר
והצלול
מצטרף אל הסרטת המציאות איתו
שולט יותר בעולם |
|
|
אתם יודעים מה
אני חושבת? אין
אף אחד שמאשר את
הסלוגנים, לא
היה ולא נברא.
זה סתם המצאה של
כותבי הסלוגנים
(המשועממים
שבינינו), וגם
אין כזה דבר
שפצור.
גברת דו
תגובת מערכת:
פפפפפפף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.