למה זה? למה אני לא מצליח להמשיך את חיי? אחרי כל כך הרבה זמן
שזה קרה, אני לא מסוגל להמשיך את חיי הרומנטיים. אחרי שלושה
חודשים כמעט, אני לא מסוגל להמשיך את חיי. הילדה פשוט לא יוצאת
לי מהראש, ואם היא יוצאת לי מהראש, אז היא חוזרת אחרי יום
בחזרה לראש שלי. גם כשקרה משהו עם מישהי אחרת, וזה קרה לא מעט
פעמים אחרי שנפרדנו, אני לא מצליח להוציא אותה מהראש שלי. גם
כשאני יושב בבית ככה סתם ורואה טלויזיה או סתם קורא איזה ספר
טוב, אני מוצא את עצמי שקוע במחשבות על אותה ילדה שחשובה לי
מאוד, לא רק מבחינה של חברות, אלא גם מבחינה של סתם ידידות. מה
שכן, לפני כשבועיים, כשחשבתי שהיא יוצאת לי מהראש לגמרי
ושעברתי את התקופה הקשה שהייתי בה, שוב היא חוזרת אלי. עשיתי
כל כך הרבה דברים מאז שזה קרה, ועדיין אני לא מפסיק לחזור
לעצמי. בכל יום שעובר, אני חושב עליה יותר. זה ממש לא מובן לי.
אני יושב עם חברים, סתם ככה, ומדברים והכל, וברגע הכי לא צפוי
אני מגלה את עצמי שקוע במחשבות על אותה ילדה ששברה לי את הלב
לפני כשלושה חודשים.

למישהו יש הסבר לבעיה הזאת?
ולפני סיום, אני רוצה לצטט שיר שקשור לקטע זה: "איש חכם אמר
שאהבה זה כמו לרצוח את הנשמה התאומה היקרה שאתה הכי אוהב".
קטע זה נכתב בשעה 4:00 בלילה, תחת בכי ושברון לב קשה מאוד, שלא
מתאחה כל כך מהר.

ממני, הבן אדם ששברו לו את הלב ושלא מצליח לצאת מזה, אפילו
שעבר הרבה מאוד זמן מאז :-(

10.08.04