יש הרבה דברים שאני שונא בחיים, והרבה אנשים שאני בטוח במאה
אחוז שאני מוכן להרוג אותם. אבל יש דבר אחד שאני הכי הכי שונא
- שיעמום. לפעמים אני ממש ממש משתגע מזה! עד כדי כך שאני
מתעצבן. זה המצב שאני נמצא בו כרגע. אז כדי שאני לא אתעצבן,
אני מספר לכם על זה. בעיקרון אין הרבה מה לרשום, מה שכתבתי
למעלה די מסכם את זה, אבל תמיד אפשר לזיין את השכל על השעמום,
כי ת'כלס - יש הרבה מה להגיד, הרבה מה להגיד מסביב, ז"א. ככה
זה בכל דבר בחיים. תחשבו על זה! רוצים להסביר משהו, אפשר ללכת
שעות מסביב או פשוט להגיע לנקודה מהר, כמו למשל מה שאני עושה
עכשיו. עכשיו אני הולך מסביב... וואחד סיבוב אני עושה. ככה זה
גם באהבה.

אף פעם לא באים למישהי ואומרים לה "טוב, שמעי, מותק. אני רוצה
שנהייה חברים, שנזדיין, שנצא למקומות ביחד ושנתאהב". ת'כלס אני
בטוח במאה אחוז שיש הרבה בנות שיצחקו מזה בצורה טובה, ויסכימו
לצאת איתכם (מצטער, דרך אגב, שאני פונה בקטע הזה לגברים, אני
לא יודע איך בנות מתחילות...). תמיד תמיד סתם מדברים כזה
בהתחלה ולאט לאט מתקדמים... נפגשים כזה פה ושם... לאט לאט
מגיעים לקשר יותר ויותר אינטימי. זה פאק כזה שיש לבני האדם,
אנחנו לא יכולים להגיד לאנשים את מה שיש לנו להגיד להם. ואם
כן, זה באס-אם-אס או משהו מסריח כזה. מעניין מה ההורים שלי
חשבו, כשהם גידלו אותי... שאם הם יתנו לי מכות במקום להגיד לי
שמה שעשיתי זה לא בסדר, אז אני אפסיק? אני אלמד? נראה לי שכן,
אחרת למה שהם יתנו לי מכות? אתם יודעים איך כן הייתי לומד מהם?
אם הם היו מושיבים אותי לשיחה נורמלית, בלי צעקות, ומסבירים לי
שמה שעשיתי זה לא בסדר. כן! אני אשכרה הייתי לומד ככה. בצרחות,
קללות, השפלות ומכות- אני לא לומד. כי אני מרדן, אני מורד
בכולם. מי שאומר לי לא לעשות משהו ואומר לי את זה בצרחות
וצעקות, יש סיכוי מאוד גדול שדווקא אני כן אעשה את זה. שיט!
חכו שניה... האור בוידאו מהבהב וזה משגע אותי. כבר בא.

בזכות הוידאו עברתי שורה. וואי, כמה שזה מטומטמם... רואים מה
שיעמום עושה לי? לא יאומן, פשוט לא יאומן. כמה שאפשר לזיין
ת'שכל! פעם דיברתי עם ידידה שלי (אני רציני לגמרי לגבי מה שאני
הולך להגיד, זאת לא תהיה הגזמה) 10 שעות בטלפון!!! 10 שעות!
אתם קולטים??? מה אפשר להגיד ב10 שעות??? ות'כלס כל מה שרציתי
להגיד לה זה שאני אוהב אותה, ושאני מת להיות איתה! אבל לא
אמרתי. ומסתבר שהיא רצתה להגיד את אותו הדבר, וסתם זיינו אחד
לשני ת'שכל במשך 10 שעות. זה היה לפני 4 שנים. ועכשיו? אין לי
בעיה להגיד למישהי בפנים שאני רוצה להיות איתה וכל מה שכתבתי
למעלה. האמת אני אנסה את זה, ואז אני אחזור אליכם עם תשובה מה
קרה. איזה קטע אם בסוף אני אצא להיות עם המישהי שאני אגיד לה
את זה ביחד לכמה שנים? וואי, זה יהיה מגניב... בזכות השיעמום
שלי אני אהיה בקשר ארוך. כשהיום הזה יגיע, אני בחיים לא אתלונן
על כלום. כי כשאני לא אוכל להתלונן על השיעמום - על מה אני כן
יכול? גם אם יש לי על מה, אסור לי!
טוב, אנשים, אני הולך למצוא לי משהו יותר טוב לעשות. לא שזה לא
מספק לכתוב פה, אבל אני חייב לזוז קצת מהכסא הזה. נרדם לי
התחת. אם אני לא אמצא, אני אחזור לפה לכתוב לכם על עוד איזה
משהו או שאני אמשיך בסיפורים על ההורים ושאר המשפחה השלי...

כתובת: אברבנל.