עין נפתחת,
ואחריה עוד אחת.
עיניים של ילדה תמימה.
תמימות ואהבה,
זה כל מה שהיא אי פעם ידעה.

ופתאום בלי שום אזהרה,
נורתה הירייה הראשונה,
ואחריה השנייה,
וזה נדמה לה כנצח.

הצרחות ברחובות,
היריות והקללות,
מה שקיים רק בסרטים,
הפך למציאות.

המוות שכבר מורגש באוויר,
זה המוות שחיכה לכולנו.
ניצלנו.
כמעט כולם.
זוהי האמת שהדחקנו והכחשנו.

עכשיו כבר אי אפשר להכחיש,
זה פה וזה נשאר.
אני מקווה שאתם לא תחוו את הירייה הראשונה.
אבל לעומת האמת,
מה אני שווה?