[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איש קשב
/
המסע של דין

הוא הסתכל על ידיו, הן לא היו מקומטות.
הוא בחן את שערו, הוא לא היה לבן.
הוא אפילו לא היה יכול להסביר איך הוא ידע, אבל הוא ידע,
דין לשם ידע שהוא הולך למות.

דין החל להרגיש שקט גדול חודר לחייו, שקט "שידמדם" את כל מה
שעכשיו פעיל. על אף שהידיעה חלחלה בהדרגתיות עד שמצאה את דין,
ניתן לחלק את התהליך שעבר, לשני שלבים:
השלב הראשון הורכב מעשרות מבטים בראי כאילו בשביל לוודא שהוא
עדיין שם, ומהלילות הבתוליים בהם הוא פגש את המוות בחלומותיו.
בכל השבוע הראשון הוא היה נרדם ואז מתעורר בצווחה של קורבן
למעשה אונס, הוא תמיד חלם אותו חלום. הוא תמיד חלם שלילה, והוא
חלם על רחוב ריק מכל אדם פרט לו, הנה הוא הולך ומתקדם לו ברחוב
כשמצדו השני של הרחוב נדמה לו שהוא רואה דמות לבושה שחור.
דין מתקדם, הוא לא עוצר. הדמות מתקרבת, היא נראית מאיימת,
והוא לא עוצר ממשיך קדימה, הוא צועק לעצמו תעצור! תעצור! כבר
מטורף, אך ישנה רק דרך אחת והיא מובילה קדימה. וכך תמיד לפני
שפגש בדמות דין חילץ את עצמו מהחלום בצרחה הנה חלף לו חציו
הראשון של השבוע טבול בסיוטים.
ביום רביעי, דין ניסה לא לישון כלל, ניסה והצליח.
ביום חמישי העלה דין עוד ניסיון להתחמק משינה, ובעזרת קפה,
הרבה קפה גם בלילה של יום חמישי נשאר דין ער.
ביום שישי כבר לא יכל לתפקד, דין לא הגיע למשרד הפרסום בו עבד
כבר שלושה ימים, הוא לקח חופשת מחלה.
בקרוב הוא יאלץ לחזור לעבודה, בקרוב הוא יאלץ לחזור לישון, אך
דין לא יכל.
הוא פחד להיכנס למיטה ולישון, אחזה בו אימה של אדם שעומד מול
המוות, אז הוא רעד את נצחונו על השינה גם ביום שישי.  
ביום שבת בבוקר, הוא נעל את עצמו בבית, ניתק כל מכשיר חשמלי,
התיישב בכיסא במטבח ובהה בריכוז בשולחן. כל הסחת דעת, כל יציאה
מפיקוס יכולה לגרום לו ליפול לידי השינה, לידי הדמות. בנקודה
זו הסתיים השלב הראשון בתהליך שעבר דין,  שמה במטבח, ביום שבת
בבוקר, כשגופו החולה בוער מחום (מערכתו החיסונית נפגעה קשות
עקב העדר השינה והוא לקה בשפעת חריפה) שם ואז, הוא לא יכל עוד
להתנגד והוא נרדם...
לילה, רחוב ריק מכל אדם פרט לו, הנה הוא הולך ומתקדם לו ברחוב
שמצדו השני של הרחוב נדמה לו שהוא רואה דמות לבושה שחור. דין
מתקדם והוא לא עוצר.
הוא מנסה לצעוק, הוא לא צועק, הוא מנסה להתעורר והוא לא
מתעורר.
הוא לא מפסיק להתקדם והדמות היא אישה יפה, אישה יפה בשחור.
הם מתקרבים אחד אל השני לאט יותר ולאט יותר, הפחד "מדמדמם"
בדממת הרחוב.
הוא לא מתנגד עוד, הם נפגשים, ללא מילה מתנשקים והוא מרגיש
שקט קר אט אט ממלא את גופו, הוא אינו מבדיל עוד בינו בינה ובין
הרחוב, הכל שקט, הכל אחד, הכל שחור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מתכוון
לחיות עד יום
מותי

מיומנו של אומו


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/8/01 23:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איש קשב

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה