הילדים נותרו ברכב
ואנו איננו עימם עוד,
לבד הם מפסיעים בין הבטחותינו הסתומות,
זרועותיהם הדלילות מצמיחות שיער ערווה שחור וצפוף
לסוכך מדמותם עלינו,
הם שרים את שיריהם
ואנו סובבים נקודות התחלה וסוף
אנו אוגרים ימי חורף
והם יוצקים דבש אל אלבומי תמונות הרפאים,
גבולות מתחנו על חיות הבר
והן פוצעות בנו את עברנו,
"הילדים עוד יבינו"
לחשתי לך עת שכבנו לישון,
ואברייך הרופסים התמזגו עם אלו שלי,
כשני עוברים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.