מוקדם מדי.
השעה מוקדמת ובחוץ חושך,
אני אראה אותך, עוד מעט
את תגידי לי שלום, דרך מסך הערפל
של בוקר קיצי
ארגנטינאי טיפוסי.
ומתוך קוביות משחק את בונה לך
את בית העתיד, שלך.
עכשיו, באותה באיה-בלנקה של ילדותינו
את אומרת לי שלום.
את מושיטה לי קוביה
חרוטה עם שמך
ושמה לי את מעילך, והוא כבד לי
הוא במידה שלך.
העיניים הצוחקות שלך, הן מצליחות
הן מסתירות את הכאב שלי,
תודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.