נכתב ב24 לאוגוסט
2004.


אני שונאת אותך
על שגרמת לי להתאהב בך
לחשוב שאתה אוהב אותי
אתה אוהב רק לשחק בי, לא יותר.
אני בוכה, אתה רק צוחק
צוחק צחוק כזה כאילו... אתה שולט בעולם
כאילו אין עליך
ואני נשברת מול עיניך
כי אמרת... וחשבתי...
"אהבתי", אהבת? לא אהבת
אני משחק בשבילך רק משחק.
אני חייל מכלי השחמט שלך
איך שיקרת לי? ויותר גרוע,
איך שיקרת לעצמך?
ואני אוהבת אותך, אוהבת יותר מדי
יותר מדי מכדי לוותר
אז כרגע, אשאר,
עד שזה יחלוף... עד שאתגבר.
אולי עד שתמות, אולי עד שאשנא
אולי עד שתכאיב לי שוב
ואני אומרת לך מילים יפות מילים רכות
אל תקנה אותן בזול, אמרתי אותן לרבים לפניך
רבים שפגעו בי, רבים שיפגעו
ואתה אחד מאלה שהרסו את חיי
אפילו בלי לדעת.
לקחת ליבי, כרגע הוא שלך, שלך בלבד.
ואינך מבחין בי, ואני צועקת
אך אינך שומע זעקותי אליך
ואמנם אתה פה, הינך בטוח שעושה את הדבר
הנכון, אך אתה לא פה באמת בשבילי
אתה פה בשביל מי שאני לא,
בשבילי מי שאתה מכריח אותי להיות
אתה פה בשביל לראות
את מה שהפכת אותי לי להיות.