לאמאמאיה יש רגל מתכת
ורגל שניה שהיא חצי.
בגללן היא חושבת לאט,
ועונה לאט,
וכועסת מהר.
כשאמאמאיה היתה קטנה
הרגל מתכת
והרגל שניה שהיא חצי
היו נופלות לה ברחוב
וסבתא לא היתה מרימה
"תסתדרי לבד" והיא הסתדרה.

אמאמאיה אישה מצליחה.

שתים עשרה שנה אמא ספגה את אבא.
כשאבא עזב עם המקרר והקומקום
היא הפכה למבוגרת.
עכשיו היא מתחילה להפריש אותו עלי
ופוחדת שנמאס לה.
טוב עכשיו
עם אבא חדש ובת חדשה
וילד

אני ואמא נושכים אחד את השני. בשפתיים.
אבא עופר תופר בחזרה
ונושך את עצמו. בשיניים.
אחותי מחבקת אותנו,
ואולי גם בוכה.

אמא נתנה לי הרבה.
גם אבא
אבל אמא יותר.
זה לא עניין של השקפה,
אלא אחוזים.

אני אוהב.

ורוצה לכתוב,
על הפלוצים האדירים שאמאמאיה  
משחררת לפעמים.