שני זאנגדה / אושר רגעי |
הרגשה מוכרת ומתוקה מארץ רחוקה עולה בי,
עם קמצוץ של סלידה מרירה.
אני זקנה בת שש.
חוכמת אלוהים נעולה בנפש תמימה,
והמפתח שוכב בנוחיות לצידי.
אך שערי החרטה נעולים גם כן,
והמחיר על אושר רגעי גבוה.
שם שוב מוצאת את עצמי,
מכה בראשי ומייחלת
רק שוב לאותו מקום,
ולאותה אחיזה
באותו מפתח.
מוקדש לאדם שלא יחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|