|
כבועה מרחף לאויר
מרחף בלא היכר מתמיד
המבט התוהה מתוך עיניך
המחשבה החולפת בין שפתיך
ריקנות נשקפת מלבך
חורש את שדות הדבש
לתשובה של יום חדש
מחפש עקבות תקווה כגשש
אני לומד את התווים
כבובה שנעה על חוטים
והנה הדמעה טפטפה בין הסדקים
לחלל החדר כקוצים
בסוף נתגלו כריח ורדים
ובטרם עת משידעתי אני נעור
כשרבץ עלי כדור שלג מאחור
זך, לבן ככתונה פשוט טהור. |
|
|
התכוונתי ללכת
לערב במה, אפילו
כתבתי שיר...
אבל לודמילה
מהמכון ליד אמרה
לי שערבי הבמה
אצלם הרבה יותר
טובים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.