[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עצב פנימי
/
מונולוג

שדות תעופה תמיד גורמים לי לבכות.
או לא לבכות, אבל להיות עצובה.
זה קורה.
פעם מישהי סיפרה לי שיש לה חולשה לרכבות,
כל פעם שעוברת אחת כזאת,
היא מתמלאת בקסם פנימי.
וזה גרם לי לחייך.
אם אני לא מצליחה לכתוב יותר על מישהו שאהבתי,
זה אומר שניסיון ההדחקה הסתיים בהצלחה.
לא לכל דבר יש סוף.
משהו בכתיבה יוצא לי יפה כשזה עוד לא נאמר בקול רם.
זה כאילו משמעותי יותר.
לא כאילו.
היום אמא שאלה מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה.
ועניתי:
להיות קטנה.
אני לא יודעת למה היא ממשיכה לעזור כשהיא מלאה בביקורות,
וכאילו כולם מסכנים.
כן כאילו.
אני מוכנה לשינוי כשבאמת לא אכפת לי מהקודם,
שיתפוגג לו... שיתמוגג.
אני לא מכירה אף אדם שנותן לבנאדם אחר להישאר קרוב -
כאשר קיימת התאהבות חד צדדית, בסתר.
אני לא מכירה אף אחד שמשאיר בחייו את אהבתו הראשונה
כשעוד לא מצא אחרת.
זה קשה.
קח אותי למקום בו באמת תרצה שנישאר חבוקים.
תראה לי את הדרך, אני אראה לך את החיבוק.
חלמתי על זה.
שאנחנו יושבים ומדברים, וככה עוברות השעות,
מגיעים לשיחות רגשיות;
ומדברים על חיבוק, אותו אחד שלא זכית לו.
ואני נעמדת מולך ומסמנת לך לאחוז בידיי.
אתה קם מהוסס, רוצה לחייך וחושש להתפדח,
ואני מתקרבת כשאתה במקומך, באותו מקום בו נהיה.
ואני מחבקת אותך, ואתה איתי. איתי באיטיות שכזו.
איטיות מחוייכת של שלבים.
והזמן עובר כמו אותן שעות של שיגור מילים לאוויר,
והלב בחר מאותו אוויר לתפוס.
אפשר ליצור סמלים אך לפעמים זה נראה כמו שטויות
שבני אדם המציאו.
עסוקה בלחזור על מילים מאשר להגדיר לעצמי מחדש
מה מרגיש לי.
אני שונאת דוגמאות על אותם אנשים.
תחושה מעומעמת שמישהו עוד יגיע,
והכל מצידו ייראה לי הדבר הנכון, כי אהיה מוקסמת,
מתרשמת, ופשוט... אוהבת.
בלי כאב, בלי דמעות,
להיות אני בנוכחותך, שהזרועות לא ירפו
עד שאני מורידה ידיי לא כי נכנעת,
שאני הראשונה שאגיד לילה טוב, שזמן אחר לא יתבזבז פה,
נשקול התנהגויות וכך יחסים.
אם זה שטחי לזה כן יהיה סוף.
אך אם הנצח הוא היום,
אז זהו יומינו האחרון להישאר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם חושבים
שהתחת שלי
גדול?


האיש האדום בצד


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/04 20:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עצב פנימי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה