[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יואש ישב על האשקובית וקרא את 'מר ורטיגו'. זה הספר הראשון של
אוסטר שהוא קרא אם לא מחשיבים את 'עישון', כי 'עישון' זה סרט.
כבר עברו 30 דקות בערך מתחילת השיעור התעמלות ונשארו עוד 15 עד
להפסקה. הוא שנא את ההפסקה כמעט כמו שהוא שנא את השיעור
התעמלות. הספר מאד מצא חן בעיניו. זה על ילד יתום שלומד לעוף
או משהו כזה. קצת היה לו קשה להתרכז כי הוא בדיוק ראה את דנה,
הבלונדה מיב' 2, במכנסי ההתעמלות הקצרים שלה והגופיה השחורה
הצמודה. הוא התחיל לחשוב עליה מחשבות כאלו שעשו לו חם בבטן
ופנים אדומות. היה נדמה לו שדנה הסתכלה לעברו והוא קבר את פניו
בספר, עושה את עצמו קורא.

כשהוא הסתכל שוב הוא ראה את דנה מתקרבת. יואש ממש הרגיש את
הפנים שלו חמות ואז התחיל לחפש את הסיגריות שלו בתיק. שיעור
התעמלות והוא מעשן סיגריות. טוענים שהספורט מזיק לעישון חשב
לעצמו והיה מאד מרוצה מההומור שלו כשדנה התיישבה גם היא על
האשקובית.

"אפשר, נכון?"

יואש הניד בראשו בנון-שלאנטיות.


יואש רזה וגבוה, שיער שחור, אצבעותיו ארוכות וידיו נראות כשל
פסנתרן. דנה לא ממש הכירה אותו, אבל ראתה אותו מסתכל עליה
לפעמים ומנסה להסתיר את זה. זה ממש חמוד היא חשבה, ולא ממש
הבינה למה הוא אף פעם לא ניסה לדבר איתה. קאמל. סיגריות של
אומניסטים. היא ביקשה אחת בהצביעה לעבר החפיסה. יואש הגניב לה
חיוך והסתיר אותו מיד, ושלף סיגריה. היא גהרה לעברו, יודעת
שהמחשוף הנדיב של הגופיה השחורה של קלווין קליין עשוי להראות
יותר משאמא מרשה. מצד שני אמא לא מרשה גם לעשן וגם לא לשכב עם
אלדד. שלא נדבר על מה שהיא עשתה עם בן דוד שלה כשהיא היתה בת
חמש עשרה בסדר פסח. יואש לא יכל שלא להסתכל. היא כבשה חיוך.

הציצי נורא גדל לה מאז שהיא התחילה לשכב עם אלדד ולקחת גלולות.
הבנים האלו לא מפסיקים להסתכל.

"את אוהבת את אוסטר?" הוא שאל מהסס. "כן" אמרה. "אהבתי את
עישון". "גם אני" ענה לה. "זה הספר הראשון שלו שאני קורא".
"אני אוהבת נורא את ניו יורק" ענתה, לא נעים לה להגיד שהיא לא
קראה אף ספר שלו. זה יזיק לתדמית האינטלקטואלית שהיא מטפחת.
הוא הגניב עוד מבט אל עבר החזה שלה. מרוצה מהעניין היא נפנפה
את הגופיה מאווררת את עצמה ומוחה את הזיעה שלה. היא הרגישה
מסריחה. "שיחקתי כדורסל עכשיו" אמרה, כמעט חולצת שד. "עד ששמו
אותי על הספסל". יואש החל מסדר את מכנסיו במבוכה. כבשה חיוך גם
היא. "אני חושבת על להפרד מהחבר שלי. אלדד. מכיר אותו?" פלטה
בלי לדעת למה. "מכיר. כן. כולם מכירים אותו". פתאום היא חשבה
על אלדד ונגעלה. הוא והחברים החמורים שלו. יואש חזר לסדר את
מכנסיו באי נוחות. "אני מסריחה?" שאלה. לא ברור לה למה דווקא
עכשיו היא מעלה שאלה כזו. "מה פתאום. את מריחה נורא טוב. כמו
ורדים..." הוא התקרב קצת להריח והיא הריחה את האפטר שייב שלו
ואת הג'ל בשיער. "בא לי שוקולד" אמרה. "שוקולד?" הוא המהם
לעצמו. "אפשר... אה... אפשר להבריז וללכת למכולת של אשר. אני
אזמין אותך לשוקולד. רוצה?". "בטח" אמרה. היא קפצה מהאשקובית
והסתכלה על יואש מקפל פינה בספר שלו, פותח את התיק, מניח את
הספר בתיק, סוגר אותו. שם את הסיגריות בצד של התיק ויורד
מהאשקובית. הוא חייך אליה. היא חייכה חזרה.


# אשקובית - בלוק בטון בצורה מרובעת. ברוב המקרים הכוונה
למבנים טרומיים המשמשים למגורים, במקרה זה - קוביות המשמשות
איוורור למרתפי בית הספר, ומשמשות את התלמידים כספסל רחב.


נכתב לסדנה מס' 17







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בזמן האחרון
שמתי לב שמאשרים
יותר ויותר
סלוגנים שלי.



גרפומן
הסלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/2/02 15:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בועז רימר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה