דיאנה כהן / גברת רעל |
להשתולל, לחבק, לנשק, לאהוב.
ידיים למעלה, למטה
ראש מסוחרר
פורחת.
אנשים מסתכלים, תוהים, מקווים
ורק היא משתוללת
וכשהשעה מגיעה, כלום לא קרה.
מה היה? מי היה?
ורק היא, שוב עם מרץ
שמחת חיים כזאת שבאה והולכת
ושוב קוצים, עלים יבשים...
כמו אותו היום, מחלקת אהבה לכל הסובבים.
הרעילה אותם, ריח שושנים.
מכורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|