|
זה לא הגעגוע
ששר עכשיו,
גם לא הלבד
כי יש מישהו בצד
זה החיוך המסתורי
המבט החודר
שגורם לי לדעת
מה שאני רוצה באמת
זה לא השקט
ששורר פה עכשיו
גם לא הבית
שהיה לי איתך
זו האמונה שהיתה
ונעלמה איתך
והמילים החמות
שכבר לא שם בשבילך
איך רציתי להגיד לך,
מילים שלמות בתוך משפט
פשוט נעלמות
וכמוך
בזיכרון נשארות |
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.