ג'ני אוסטרניק / נגיעות |
וזוכר איך מרוב אושר רצינו לעוף
ואיך שהלכתי אחרייך באש ובמים
כמו כישוף
היום אני משפיל מבטי אל האדמה
כבר לא מאושר כמו שהייתי פעם
המחשבות הלכו ומסביב רק דממה
בלעדייך לחיים אין טעם
הדקות עוברות כמו שעות
רק עוד כמה נגיעות
אני רוצה לגעת בך אך לא יכול
חבל שהיית צריכה ללכת דווקא עכשיו
הסתבר לשנינו שלא גילינו הכל
ואני נשארתי מאוכזב ועדיין מאוהב
לבד ישבתי באותה הנדנדה בגן העיר
ניסיתי להבין מה עשיתי לא נכון
קולך הדהד עוד בראשי בלי סוף
ואט אט שאב ממני את כל הביטחון
אני בוכה מבפנים אך מאופק מבחוץ
משתדל להמשיך את חיי בלעדייך
ויודע שאסור לי לחפש אף תירוץ
לחלום על יופייך ולחשוק בשפתייך
אני רוצה לגעת בך אך לא יכול
חבל שהיית צריכה ללכת דווקא עכשיו
הסתבר לשנינו שלא גילינו הכל
ואני נשארתי מאוכזב ועדיין מאוהב
הדקות עוברות כמו שעות
רק עוד כמה נגיעות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|