יש לך לב זהב, תמיד תומכת, עוזרת, דואגת, בכל מצב ובכל זמן.
תמיד נמצאת כשרע, יודעת לתת את העצה הנכונה.
את עומדת כעת בפני דרך חדשה, הדרך הצבאית, ואת כה שלווה, כל כך
בטוחה בעצמך, יודעת שהכל יעבור בשלום. אני היא זו שעומדת מהצד,
ומנסה להבין את הסיבה לשלווה שאופפת אותך. מנסה, ולא מבינה.
אני מתרגשת, חוששת לך, מקווה שהכל יהיה איתך בסדר. אני יודעת
שרבים פלשו לדרך זו, ורבים סיימו אותה בהצלחה, ואני מקווה שגם
את, שגם את תעברי אותה בהצלחה. אבל החשש לא נעלם.
את רוצה להיות גיבורה, ללכת לקרבי, להגן על המדינה. ואני שואלת
את עצמי ואותך, למה?!
את עונה בדממה, ללא קול, מלב אל לב, את התשובה שאני יודעת
מראש.
שתינו שותקות, והדמעות זולגות להן, העיניים רטובות, ואת
מחייכת.
את אומרת "יהיה בסדר", ואני מקווה בתוך תוכי שבאמת כך יהיה.


מוקדש לכל מי שבצבא עכשיו, ולכל מי שמתגייס (-:
שהכל יהיה בסדר (-;