ראיתי סרט
על אמא וילדה
האמא אהבה
אבל הבת נראתה ששנאה.
האמא נרתעה לא הבינה
שאותה הבת אוהבת
הבת אוהבת, אך לא מראה
כלפי חוץ מראה שנאה.
כאילו קליפה, בשביל למנוע ממנה
מעצמה להיפגע.

הזכיר לי מקרה דומה
בליבי נשרה דימעה,
כי זוכרים? אני, כבר לא בוכה.
מרוב קור של אנשים
דימעותי להן קפאו
רק כמה מהן
בגופי עדיין נותרו.
בתוך הלב הן שמורות
רק בשבילי לראות.

ראיתי סרט
על אמא וילדה
האמא הראתה אהבה
הילדה שידרה שינאה.
אבל הסרט קיים גם במציאות
ואני יודעת שהבת אינה שונאת
הבת בשקט אהבה
אני יודעת זאת,
כי הדמעות החשובות ששמרתי
אחת מהן חסרה,
כי בליבי נשרה דימעה,
עמוק עמוק אל נשמתי היא חילחלה
וכשנושרת בליבי דימעה,
כנראה שמשהו יוצא דופן ומאוד מיוחד,
קרה... ידעתי זאת כשנשרה בליבי
דימעה.