יומלדת?! כן אני חוגג יומלדת ואתה בא... כתגובה הוא אמר לי
שאני כנראה הוזה ושהסיכויים נמוכים ככה זה כשאתה בריב תמידי עם
ההורים ולרוב ידם על העליונה, ביאקה הוא אומר כמחווה של
עצבות.
בלבי אני מקווה שזה באמת למרות שאני חושד שיש לו מניע משני,
בבקר אני אוסף את עצמי מרכיב את הידיים מסדר אותם בנעימות
והולך לקנות אלכוהול הרי בלי אלכוהול איך אפשר? הלכתי קניתי
וודקה בירה ירדתי למקלט החבאתי עדיף ככה אם ההורים יגלו המסיבה
תתבטל...
בערב במסיבה אנשים מגיעים כולם מתחבקים ואומרים "שלום" ו"מזל
טוב" חלק מביאים קצת כסף אני מחביא בתיק מוציא את האלכוהול
אנשים מתחילים לשתות בהתחלה הגל הראשון כלומר הגל הראשון שנופל
מכמה בירות פעוטות ומתיישב מול האש ובוהה בה רוקדת מולו אחר כך
בא הגל השני היותר נחמד שכבר הספיק לשתות כמה כוסיות וודקה
והרבה בירה ואז הגל השלישי שכבר שתה אפילו את הטקילה  שאיכותה
די גרועה אבל יש את הגל הרביעי שעוד שרד ומנסה ללכת.
כך אני הייתי מנסה לעבור בין שברי הבקבוקים בין שברי האנשים
ובין האנשים שואלי מצאו לכמה שעות את בן זוגם ומתנשקים
ומתמזמזים, נהנים ככה יקראו לזה בבוקר ואם לא אז לא נורא עוד
התנסות למוח בדבר מענג חושים.

מטייל לי לבד ואז רואה אותה ומבין שגם היא חלק מהגל הרביעי
מתנדנד כמו עלה ברוח אבל יציב, מסוגל לחשוב, קצת הגיוניות וקצת
קור רוח, היא מחייכת אני נזכר שיש לה חבר, די חזק ולא כאן, אבל
היא יפה תמיד היא הייתה יפה בהתחלה לא שמתי לב, אבל אולי פשוט
מנעתי זאת מעצמי כי עדיף לא לחשוב הרי היא חברה של חבר די טוב
שלך. זה סתם ירצח אותך מבפנים אבל שם הכל נשבר המחסום אולי זה
כי היה לי רגע לבד בלי הפרעות שום הפרעות ואולי זה בגלל
האלכוהול והיא אכן נראתה יפה עיניה די זהרו, עיניה חומות ועורה
כה חיוור, בוהק באור הקלוש של הלילה שיוצא מן הירח, היא מחייכת
אלי מין חיוך כזה של תמימות, של הכרות, של טיפה שכרות.

אני מבין עד כמה היא יפה שוב ושוב עוברים לי גלים בראש, ואז הם
מופיעים, נו אלה המוכרים, האלה שגורמים לכם להשתגע וחוצים אותו
לשניים כן אלה שני המלאכים האדום והשחור האדום יגרום לך לנסות
ויהי מה, כי העיקר ליהנות בערב הזה ולשכוח מהכל מה זה יומלדת
נו למי אכפת מחבר שלך אם אדם שכזה שעומד מולך, ואילו המלאך
השחור יגיד שאולי לנסות ואולי לא ממילא אין סיכוי שזה יצליח סך
הכל יש לה חבר והוא סחורה אם נגדיר זאת כך, יותר טובה ממך אבל
כמובן ניערתי אותם. אלכוהול עוזר לך להחליט החלטות (גם אם
תצטער עליהם בבוקר וגם אם לא) ואתה מתקרב אליה אומר לה שלום
והיא מסתכלת עליך ועונה בחזרה אתה תשאל מה נשמע, על מה היא
חושבת, מה קורה, איך בחיים, איך הכל, מה העניינים איתו, למה
הוא הבריז, בדרך אתה פשוט תבחן אותה שוב ושוב, כל פרט בפניה,
את עיניה החומות היפות את אפה, את שפתיה שבהם אתה כה חושק
עכשיו, את שיערה שאמנם שחור אבל בוהק באור הירח וכה יפה אתה
תסתכל עליה, היא כה יפה אתה משנן לעצמך, למוחך כאילו שזה היה
עוד חומר למידה.
אני צועד שוב קדימה, להתקרב, מחייכים, צוחקים, ממשיכים לדבר,
מחליטים ללכת לטייל מתקרבים למקום די מרוחק מהשאר, יחסית מסותר
ומתקרבים שוב, מחייכים, אתה במין דבר נוסף שאפילו הקרבה
הגופנית כבר פחות מושכת אותך זה יותר הקרבה המחשבתית שדיברת
איתה בעבר ואתה נזכר בדבריה וכל מה שעכשיו ומתיישבים ואתה מבין
עד כמה אתה חושב עליה ועד כמה היא אולי מוכיחה שטעית בכל הקשור
לרעיון המושלמות ועד כמה אתה אכן רוצה אותה  ומרגיש משהו, לא
בטוח מה זה, אחרי הכישלונות האחרונים העדפת אל לחשוב על כך...
אז אתה לא תוותר ותתקרב שוב ואתם תתיישבו והיא גם ואז אתה
תנסה, וניסיתי ואכן יצא והתנשקנו, ברגע הנשיקה אפילו מילים לא
יוכלו לתאר לעולם את ההרגשה, המושלמת הזו כששתי שפתיים מתחבורת
מעבירות בינהם את נשימותיהם אפופי ריח הסיגריות והאלכוהול אך
גם כה מלאות באהבה נערית, אהבה צעירה, עוד לא ממוסדת, קצת
פרועה, שוברת גבולות, ואתה חושב לעצמך שזה יסתיים רע ממילא
עדיף כבר להמשיך אולי זה ייגמר טוב אולי היא תיפרד ממנו ותהיה
אתך אבל שוב חברך יחשיב זאת כבגידה אבל זהו מכאן כבר אין בריחה
ואתה ממשיך ונהנה ומנשק שוב ושוב לא יכול להיפרד ממגע שפתיה
מלטף שלך הנע עליהם בפראיות...
ידך עוברת בשיערה הוא מרגיש כה רך כה נעים למגע כמו שתמיד
חלמת... שתעשה כשתתנשק...

אתה לא מפסיק אתה ממשיך, אני מבין שנכנסתי למעין תמונה
סוריאליסטית, הרי המציאות אינה יכולה להיות  זאת, אינה יכולה
להראות את חיוכה לי, הרי הכל כה גורם לאבד תקווה והנה דבר קטן,
כמו נגיעה פשוטה של נשיקה שמתרחבת לדבר לעוד ועוד נשיקות יגרום
לך להרגיש טוב כה רצוי כה מלא כה שלם, כה מחובר...

ואז זה יפסק, אתם תביטו אחד בשני, שמץ ביישנות, שמץ של תהייה
על המעשה אתם תסכימו שלעולם אבל לעולם לא תדברו על כך שכן זה
רק יהרוס הכל וזה יפריד בינך לבינו, ובינה לבינו, ובין כולם
לבין כולם ורק ייצור מריבות, אז עדיף לשתוק.
ואולי ביום אחד כשהכל ייגמר בינה לבינו, כשהכל ייגמר לגמרי
ויעבור קצת זמן והכל שיחכה אולי היא תבוא ואלי תיפגשו שוב ככה
בלי הרבה תכנונים ושב תתנפל עלייה ותנשק אותה בחוזקה ולא תרפה
והיא תתרכך ותמשיך ואתם שוב תחזרו לאותו קצב שהתחלתם ביומלדת
ואתם תיהנו שוב ושוב ושוב...

אבל הכל בסופו של דבר תמונה סוריאליסטית ואני,
אני רק שיכור מהגל הרביעי שעוד לא נפל.