|
בעולם האמיתי
כל אשליה הופכת לחזון
כל דמיון למציאות
אין אופק ושמש לא שוקעת.
שם אבני שפת המדרכה
מדברות עם נעלי הריצה
והעצים בצידי הדרכים
מברכים את ההולכים לשלום.
אני מסתובב ללא מסכה
וחיוך של תינוק
צוהל על שפתיי,
פניי מלאך קורנות.
עדיין נפעם מעולם המחר
מוטב שאמהר
ומהרסיסים שיר אחבר
לפני שאתעורר. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.