|
בעולם האמיתי
כל אשליה הופכת לחזון
כל דמיון למציאות
אין אופק ושמש לא שוקעת.
שם אבני שפת המדרכה
מדברות עם נעלי הריצה
והעצים בצידי הדרכים
מברכים את ההולכים לשלום.
אני מסתובב ללא מסכה
וחיוך של תינוק
צוהל על שפתיי,
פניי מלאך קורנות.
עדיין נפעם מעולם המחר
מוטב שאמהר
ומהרסיסים שיר אחבר
לפני שאתעורר. |
|
|
"ירקות, ירקות,
כי צריך להמשיך
לחיות!"
האישה הקטנה
מצטטת את "ילדים
סורגים", וחוזרת
לדיאטה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.