|
כמו אחרי קורס חובשים
כל היד חורים
והיה כי יאוחר
הרי שלא יישאר ממני דבר
נעלמתי לפני עידנים
ומאז הכול אני
יכולתי לחפש חלקים
אך למה לי
כל חיוך, כל עצב מתוק,
עוזר לשרוד עוד דקה
מסתלסלת אל על ומרחוק
את עצמי מעתיקה
חיה מיום ליום
מסם לסם.
והזמן לא זז
לא עוצר לעולם. |
|
|
אם חשבת, אל
תדבר, אם דיברת,
אל תבטיח, אם
הבטחת, אל
תכתוב, אם כתבת
אל תחתום, אם
חתמת אל
תתפלא...
גישה פדגוגית זו
תלויה על קיר
משרדו של אחד
המפקחים במשרד
החינוך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.