את כל כך קטנה...
כל כך שברירית.
קטנה, לבנה, חיוורת.
מכה קטנה יכולה לשבור אותך,
אך אני מעמידה משמר של 19 לוחמים קטנים,
לבנים ושברירים כמוך-מסביבך.
אני מסתכלת עלייך, כבר שבועות אני נלחמת בעצמי לא לקחת אותך.
כבר שבועות אני נלחמת בעצמי לא להתקרב אלייך.
את כל כך טובה ועם זאת...
כל כך מזיקה.
היום ישבתי מולך. הסתכלתי עלייך.
מקומטת וקטנה.
הסרטן שלך, הוא מפחיד אותי.
אני כל כך רוצה אותך אבל זה כל כך מפחיד אותי...
את כמו לוחשת לי לבוא אלייך.
הסתכלתי עלייך, ושתקתי.
לא ידעתי מה לעשות.
לבסוף נכנעתי,
לא הצלחתי להתאפק מולך,
מההרגשה השלמה כשאת בתוכי,
להרגשה הטובה בנשימתי,
לריח המשכר שלך,
אלייך, בכללי.
בסוף נכנעתי, לקחתי מצת והדלקתי אותך.
סיגריה קטנה וטובה שלי. |