[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תמיד מצטערת מחר
הולכת, חוזרת, סליחה מבקשת
תן לי איזה צ'אנס קצר

שעוד אוכל לחיות עם עצמי
שעוד אוכל לראות,
שעוד שווה לחיות כשאתה לא איתי

תמיד משלמת מחר,
תעב אותי, זרוק אותי, מגיע לי
הכאב גבר.

החרטה, כל הבדיחה,
זה לא מגיע לך, זה לא מגיע לך
תן לי לשלם,
קצת להצטער,
רק תן לחיות
רק חיים לעשות,
רק תן לדבר
ולהצטער,
כדי שאוכל לשלם.

אני חלאה,
או רכיכה.
אני חרא גדול,
אותי לך לשתול,
בשקט עלי אדמות
אני רוצה לגדול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.




עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/8/04 11:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פאזל עץ על כיסא נדנדה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה